יוצרים עניין – עם יוסי ברג

31/07/2013

כמעריצה מושבעת של דיויד בואי אני רוצה לשאול, מה במוסיקה שלו הרגיש לכם מתאים ונכון לשמש כפסקול המופע?

המוסיקה של בואי משדרת מגוון גדול של רגשות: היא יצרית, רכה ומלטפת, מרדנית ומשתוללת, היא אש וגם מים, נוגעת בנשגב וגם מחוברת לקרקע וכך גם הריקוד.

המופע עוסק בצורך באינטימיות בעולם מנוכר. איפה לדעתכם מתקיים הניכור? האם הרשתות החברתיות תרמו ותורמות לענין?

ככל שנרבה לקבל את האחר וניצור קשר ישיר עם אנשים שכולל מגע נרחיק את הניכור. ככל שנצא מאשליית הנפרדות בין אדם לאדם ובן האדם לטבע כך הניכור יתרחק

מה הביא אתכם להפוך בסוגיה הזו? הנושא הוא מורכב ומסועף, איך ניגשים “לפרק” סוגיה כל כך גדולה? מאיפה מתחילים? איך בונים את הסיפור?

אנחנו יוצרים בשלבים. כל שלב מורכב מדימויים, תנועות וטקסט שאנו מפתחים ובוחנים. ועם כל שכבה רעיונית מתגבש חלק מעולם שמתפתח עם כל הופעה ומפגש ישיר עם הקהל שלנו

אתם גם נוגעים בצורך להיות נאהבים ולמצוא חן. כשדיברתם ביניכם, כשעבדתם, איך אתם ניגשים לטפל בנושא כזה? תאר לי למשל שיחה ביניכם לבין עצמכם או בין הרקדנים. איך אתם מדריכים אותם? על מה אתם מדברים כשאתם מדברים על נושא כמו להיות נאהב? איך עובדת בעצם הדינמיקה בתהליך?

אנו מתרגלים פיזית את “הצורך להיות נאהב” בסטודיו, בדימויים פשוטים כמו חיבוק ואז מוסיפים לדימוי קונפליקט רגשי ותנועתי

למה בעצם שתי עבודות? מה יוצרות שתי העבודות ביניהן? זו היתה החלטה מראש?

יצרנו חלק אחד ואז שהתחלנו ליצור את החלק השני נוצר קשר הדוק בין החלקים שהלך והתגבש לערב שלם. כל חלק משלים את האחר ואת הסיפור הכללי, מבחינה רעיונית, מוסיקלית, פיזית, שימוש בחלל ועוד

באחת הביקורות (מתוך הטובות והרבות) נכתב שהעבודה שוברת את המוסכם והצפוי. באיזה אופן זה קורה, לתפיסתכם?

אולי בשפת התנועה המקורית שפיתחנו וההחלטות הכוריאוגרפיות שעשינו לאורך היצירה

עוד נכתב שהתנועה מתקשרת עם הקהל מהרגע הראשון? האם שאלת “איך הקהל יקבל” עוברת לכם בראש כשאתם יוצרים? קורה שמשנים דברים על מנת להפוך אותם לחדים וברורים?

אנחנו עובדים הרבה עם משמעויות וככל שהן יותר ברורות לנו כך גם קל יותר לתקשר עם הקהל

הנושא אינו חדש מן הסתם. איפה בכל זאת, חידשתם, לתפיסתכם?

אנחנו משתדלים להישאר נאמנים לחקירה של דרכי הבעה שחדשות עבורנו והצלחנו מבחינתנו להרחיב את המנעד. ככל שהעבודה הולכת לעומק האישי היא מביאה משהו ייחודי ולכן גם חדש

מה כלל תהליך העבודה? כמה זמן הוא נמשך? היו דברים מפתיעים שקרו תוך כדי?מעניין אותי מה קורה לכם בתהליך כצמד. תוכלו להכניס אותי קצת אל מאחורי הקלעים? אל הדיאלוגים ביניכם? איך נולדים רעיונות? לאחד יש רעיון ואז הוא משתף את השני ומתחיל סיעור מוחות? אתם חושבים יחד? איפה אתם עושים את פגישות המחשבה שלכם?

התהליך נמשך כחצי שנה והמשיך להתגבש לאחר הבכורה. עברו 7 שנים ואנו עדיין משנים, מוסיפים ומשתעשעים עם החומר. כפי שאנו משתנים כאנשים או הקהל שלנו כך גם היצירה מתאימה את עצמה לתקופה ומשתבחת.

אנו משתפים אחד את השני במחשבות כל הזמן וכל מחשבה יש לך חלק בהתפתחות של היצירה. בזמן סיור בניו יורק וטייוואן קרה מקרה מצחיק בשדה התעופה שמישהי נתקעה בנו עם המזוודה והאופן שבו הגיבה היה מאוד מפתיע ונתן לנו רעיון למצב מאוד אנושי

האם בתהליך היצירה אתם ניזונים מספרות? קולנוע? שירה? ציור? מחול? מאנשים? מהסביבה? מהטבע? ממה בעצם?

כן אנו מושפעים מהסביבה שלנו וכל אדם, טבע, שיחה, חוויה משפיעים בדרך ישירה או עקיפה על היצירה

מה מאפיין את השפה הכוריאוגרפית שלכם בכלל ושל העבודה הזו בפרט?

מאוד מעניין אותנו לחקור דרכי הבעה שהם פיזיים, ווקאליים שמשלבים מגע בין אנשים, וגם רגעים שנעים בין מציאות לדמיון

מה הדבר הראשון שאמרתם לרקדנים כשנכנסתם לחזרות?

אנחנו הרקדנים ביצירה הזאת אז פשוט נכנסנו והתחלנו לעבוד

איך אתם רואים את תפקידכם כאמנים בחברה ובכלל?

אנו מעוניינים בחקירה שמפתחת אותנו שאנשים ואמנים, ככל שנרבה לעשות זאת יהיה טוב לנו ולאנשים סביבנו

מה קורה לכם כשאתם מסתכלים על יצירה שלכם מהצד? עד כמה אתם מסוגלים לראות באמת? להיות ביקורתי? להיות אובייקטיביים?

הביקורת קיימת כל הזמן האתגר הוא גם לאהוב את מה שאתה עושה ולהאמין בזה

באיזו רמה, לדעתכם, המחול הוא כלי ביטוי? האם הוא אינסופי? האם ישנן מגבלות?

המחול קיים בכל תנועה שקיימת בגופנו וסביבנו

באיזו מידה יוצא לכם לראות מחול ביום יום?

תנועת האנשים ברחוב היא אין סופית

האם קיימת “קנאת רקדנים”? (על משקל “קנאת סופרים”)

רגשות הם אנושיים השאלה היא מה המשקל שהם מקבלים בסדר היום

קרה לכם שסיימתם לעבוד על עבודה ופתאום החלטתם לגנוז אותה? קרה שתוך כדי תהליך שיניתם כיוון לגמרי?

לפעמים לוקח זמן עד שהעבודה מתגבשת ומוצאת את הכיוון שלה וצריך להישאר קשוב לזה

חשבתם פעם מה היה קורה אם לא הייתם צמד? איך היתה נראית הקריירה של כל אחד מכם?

אנחנו מאוד נהנים יחד

 חזרתם לאחרונה מסיבוב באירופה ויצירה ללהקות בינ”ל. תוכלו להרחיב קצת לגבי זה? עבור מי יצרתם? איך נוצר שיתוף הפעולה?

הופענו בכמה פסטיבלים בינלאומיים באירופה עם יצירות שונות מהרפרטואר והתקבלנו בביקורת אוהדת וחמה מצד הקהל, האמנים והמבקרים. כתבו לנו תגובות תודה אחרי ההופעות וזה מאוד משמח ומרגש. כמו כן, הוזמנו ליצור ללהקת מחול בשבדיה שנקראת נור-דאנס. הלהקה ממוקמת בחצי הצפוני של המדינה באזור שהוכרז ע”י אונסקו למורשת עולמית ויש בו טבע עוצר נשימה עם היסטוריה מעניינת. שהינו שם בתקופה שיש אור 24 שעות ביממה והשקיעות מתרחשות בין 11-12 בלילה. יצרנו עבור רקדנים מקצועיים ביותר והביצוע האיכותי שלהם הוסיף לחוויית החקירה בסטודיו. מנהלי הלהקה ראו את היצירות שלנו בחו”ל במהלך השנים האחרונות ומאוד רצו שנשתף פעולה. התקבלנו ברוחב לב ונהנו מכל רגע.