Bodyland – מאין באת ולאן תלך

16/12/2013

יצירתם של יוסי ברג ועודד גרף מתבוננת בנוף המולדת באמצעות הגוף האנושי

פוליטיקה ותרבות

זה מתחיל במונולוג של יוסי ברג, שפניו חתומות במין חיוך טבעי ומוכר. הפרצוף שלו הוא תמונת אישיות שמסתירה או מגלה צפונות, וגם כאשר הוא במסכה, עדיין ניכר דרכה אותו מבט תמים, כמעט אדיש, מתנזר.

אבל המונולוג של ברג הפעם הוא תיאור של אברי גופו, החל מראש וישבנו, חזהו, שוקיו וזרועותיו וכלה בכל מה שחי וזז בו, ותמיד בלוויית טפיחה עצמית, סטירת לחי, תיפוף או סתם מכה על החזה. ומה שמרתק זה שהמונולוג בנוי כחזרות מובנות, שבכל אחת מהן מצטרף איבר אחר למקהלה, כמו ב”אחד מי יודע”.

או אז כבר ברור שלפנינו יצירה המתרגמת את הגוף כתבנית נוף מולדתו, ומכאן כבר נפתחת הדרך להצטרפותם של שותפיו ל”ביקור המולדת” – פייר אנוק מצרפת, סורן אורופ מדנמרק, רובין רוהרמן מגרמניה וכמובן עודד גרף, שותפו ליצירה ולחיים.

לצלילי הלהיט We Found Love הם קופצים בחבל – חוץ מגרף, שנראה כאילו מתבונן מהצד גם כשהוא עושה אותן פעולות ואותן פניות. בהמשך ועם המוזיקה של ג’וליה גירץ הם משוטטים בגופם על פני ערים ואתרי תיירות, והם גם יודעים לעקוץ את עצמם כנציגים של פוליטיקה ותרבות.

אנוק ורוהרמן מייצגים שני עמים שנלחמו זה בזה עד שחברו לרומן שהוליד את המפלצת האירופית העכשווית – שגם היא תיוצג בהמשך, כמו שייוצג עולמם הישראלי של ברג וגרף, הנוטלים על עצמם, איך לא, לייצג שני עמים של שתי מדינות שנולדו-לא-נולדו.

החיבור והניכור

הם משנים בגדים, שעיצבה, כמו את הבמה, סילה הלטופט, ומפעם לפעם הם משמיעים מונולוגים, ושוב גרף הוא היוצא מהכלל, כמי שמניח לברג להיות הפה שלו. רק ברגע מסוים קולו יישמע יחד עם קולו של חברו, רגע שבו החיבור ביניהם מייצג דווקא את הפער, הקרע, המרחק והניכור שקיימים בעולמנו.

התנועה עצמה מתחילה מיסודות פשוטים, טבעיים לגוף, ובהדרגה מתפתחת כמו הטקסטים לאמירות מרתקות, ולכל רקדן יש את “רגע התהילה” של אישיותו ושל יכולתו כפרפורמר המיטיב להעביר את מסריו, לבדו, בדיאלוג עם פרטנר אחד, או בתחרות, ואפילו עם בלונים צבעוניים כמין מסיבת יום הולדת.

בשלב מסוים, כשנדמה שהכל כבר נאמר ונרקד, פולשים אל הבמה בלונים כסופים ענקיים בדמות של כפות רגליים וידיים שמאיימות לחנוק-לעטוף עד מוות, בדימוי של סערת טורנדו. ברגעים אלה גם מגיעה לשיאה התאורה הקסומה שעיצב אנדריאס בול.

אבל הניצחון הרי מובטח, כי זהו רק משל שברג וגרף יצרו בעזרת הדרמטורגית כרמן מנהרט כ”זרם בלתי פוסק של מחשבות קדחתניות הזורמות בין המוח והלב, בין הנוירונים והשרירים, ממרפק עד הברך, מכף הרגל עד ראש. כל הזמן. נוירוטי. קדחתני. במודע ושלא במודע. בלתי נתפס”.

Bodyland נולדה על-ידי הצמד המצליח הזה בשיתוף תיאטרון דאנסנסינן בקופנהגן, דנמרק, כקופרודוקציה בינלאומית שעוד לפני הבכורה בדנמרק ומיד אחריה, בחשיפה הבינלאומית כאן, כבר הוזמנה לסייר באירופה.

כשהם יחזרו להופיע כאן עם Bodyland, אל תוותרו על התענוג.