NEWS
HI WE ARE YOSSI & ODED! WE DANCE, CHOREOGRAPH, WRITE POEMS, DESIGN AND INVENT NEW REALITIES.
WELCOME…
🙂
UPCOMING:
METAMORPHOSIS – International Exposure Festival 3rd December 2026, Tel Aviv, Suzanne Dellal Center, Tickets Here
METAMORPHOSIS – 13th January 2027, Tel Aviv, Suzanne Dellal Center, Tickets Here
Previous tours include: Montpellier Danse France, American Dance Festival, The Joyce Theater, New York Live Arts, White Bird the U.S., Madrid en Danza Spain, Dansens Hus Sweden, The Place Theater London, Lausanne Danse Switzerland, Belgrade Dance Festival Serbia, TanzTage Berlin, Tanz Bremen, Lipsiusbau Museum Germany, The Museum of Contemporary Art of Rome Italy, Israel Museum and Israel Festival Jerusalem, SIDance South Korea, JCDN Japan, among others.
אי אפשר היה להתעלם מעבודתם החדשה של יוסי ברג ועודד גרף. זו אולי המרשימה בעבודת שני היוצרים שמשתפים פעולה כבר זמן רב…מחד, הם מפרקים וחושפים משחקי כוח, משחקי מגדר, מאצ’ו על מאצ’ו במבט חד כמו של מנתח מוח. מאידך, כמבלי משים, הם מזככים את שנאמר ומראים את צדו השני של המטבע, את הרוך והחמלה. עבודה עם הרבה ביקורת ועם הרבה אהבה… ארבעת המשתתפים עושים עבודה מצוינת ושומרים על אותה רוח שמלווה את היצירות של ברג-גרף שיש בהן משהו משחקי- במובן של משחקי ילדות- ומשהו שמתחזה לתמים, אבל מבפנים הוא יודע לשאוג, בדרכו
אורה ברפמן, דיבור ריקוד – פולחן האביב: עבודת האנסמבל הטובה של השנה
Yossi Berg & Oded Graf receive the Dance Creation Award
יוסי ועודד הם זוכי פרס היצירה במחול של משרד התרבות
נימוקי השופטות: יוסי ברג ועודד גרף הם זוג רקדנים כוריאוגרפים, המשתפים פעולה מזה כמה שנים. שיתוף הפעולה ביניהם הניב -יצירות איכותיות ומגוונות הקשורות באופן כל כך אינטימי לחוויות החיים שלהם. במהלך שנות עבודתם התעצבה שפת תנועה ייחודית העוסקת ביצריות ומשיכה אל יופיו וחיוניותו של הגוף הגברי המתאמץ, הנאבק, הילדותי והאלים. הצופה המתבונן ביצירות של יוסי ברג ועודד גרף לא נשאר אדיש למתחולל על הבמה ונסחף כמעט בעל כורחו אל לב ההתרחשות האינטימית, בה הוא מוצא משמעות גם בחייו שלו. ביצירות מתגלה עושר תנועתי הלקוח מתחומי אמנות רבים ומחוות לגדולי האמנים של המאה העשרים. יש אמירות פוליטיות, שעשועי ילדים, מחוות תיאטרליות של אלימות וטקסיות, רוך וילדותיות. עושר זה נובע מדחף אובססיבי ומאבק בלתי מתפשר לנסות לפרק ולהשמיד את הגבולות הקיימים בין הרקדן לריקוד עד שאי אפשר עוד לנתק בין השניים. הצלחת היצירות טמונה בכך שהמתבונן מבין, שהרקדנים אינם עוסקים בתנועה חסרת פשר אלא מתמזגים עם היצירה ו”רוקדים את חייהם” באקסטזה עד הגאולה עד הפורקן













