יוסי ברג ועודד גרף רוקדים גבריות

16/8/2010

החיבור בין יוסי ברג לעודד גרף מביא למחולוהט את 4 גברים, אליס, באך והצבי

השבוע יתקיים במסגרת פסטיבל מחולוהט המופע החגיגי והאחרון של “4 גברים, אליס, באך והצבי“, לאחר סיבוב הופעות בינלאומי שזכה לאהדת הקהל והביקורות. זוהי פנטזיה הומוריסטית אפלה לצלילי באך, שבה מנסים ארבעה גברים – הלל קוגן, עירד מצליח, יוסי ברג ועודד גרף – לגלות את “הגבר האולטימטיבי” בריקוד, בשירה ובטקסט: הרחק מכאן בארץ שקטה, חיים עדרי גברים בהרמוניה מוחלטת עם הטבע; הם צדים, שותים, רוכבים על סוסים לבנים ומחבקים עצים. עד שיום בהיר אחד מגיעה אליס וקוטעת את חיי האידיליה הגברית.

את הכוריאוגרפיה יצרו ברג וגרף, שעמם נפגשתי לשיחה לרגל המופע החגיגי. ברג רקד בלהקת בת שבע ובאנסמבל, בלהקת
DV8
בלונדון ואוסטרליה ובפרויקטים נוספים; הוא זוכה פרסים בינלאומיים, יוצר ללהקות ישראליות וזרות ועבודותיו מועלות בתיאטראות ובפסטיבלים בעולם כולו. בשנתיים האחרונות הוא יוצר, עם עודד גרף, בגרמניה ובדנמרק. גרף רקד בלהקת המחול הקיבוצית ובלהקה של נועה דר, והשתתף כיוצר עצמאי בפרויקטים שונים.

“ארבעה גברים, אליס, באך והצבי”. מה זה השם הזה?
ברג: “אלה מרכיבים שקיימים בתוך המופע ומשתלבים לכדי יצירה שלמה, שכל אחד רואה בה את המרכיבים השונים”.
גרף: “רצינו לדבר על גבריות בעידן המודרני, במדינת ישראל, שבה המושג גבריוּת נלקח הרבה פעמים למקומות ספציפיים. העבודה בוחנת את הגבריות באופן רחב יותר, ומסתכלת עליו מזוויות שונות”.

יש בעבודה לא רק מחול, אלא גם שירה ותיאטרון.
ברג: “כשמדברים על זה הדבר נראה מוזר, אבל כשאנחנו עובדים על יצירה אנחנו לא בוחרים תחומי אמנות אלא פועלים מתוך חופש יצירתי. זהו סוג העבודה שאנחנו עושים – אנחנו שואלים שאלות ולא תמיד חייבים למצוא את התשובה. העיסוק בשאלה הוא המעניין והוא התהליך. ביצירה יש חיפוש עם המשתתפים האחרים ואז אתה נזרק למקומות חדשים שמפתיעים גם אותך ולפנטזיות שבכלל לא התכוונת לעסוק בהן”.

כל אחד מכם הוא יוצר עצמאי. איך נוצר החיבור?
גרף: “תחילה יוסי הזמין אותי להשתתף בעבודה שלו, וזה עבד טוב, ואז אני הזמנתי אותו ליצור איתי, ונוצר ערב שנקרא

‘Heroes’

. הערב הצליח בארץ ובעולם ורצינו להמשיך את הדיאלוג”.

ברג: “בפעם הראשונה בודקים איך זה לעבוד ביחד, ואז נוצר עולם שלם שבו כל אחד מציע דברים. היום, אני מרגיש שבעבודה המשותפת שלנו אנחנו כבר מכירים את דרך העבודה האחד של האחר ונוצר איזון שבו כל אחד יודע מתי לקחת את המקום ומתי לתת אותו”.

כמי שעובדים גם בארץ וגם בעולם, מה ההבדל?
גרף: “ראשית, הנושא הכלכלי הוא אחר לגמרי. יש שם הבנה לצרכים של היצירה ולכל עובד בהפקה יש את התקציב שלו, המקום שלו והאיגוד שלו שדואג לתנאיו”.
ברג: “אחד הדברים המהותיים הוא שבחו”ל יש מקום וזמן לתהליך ה־

research
. כשאתה מגיש בקשה לתמיכה אתה יודע מראש אם תקבל אותה או לו, ואז אתה יכול להחליט אם אתה עובד ואיך. יש אמנים בחו”ל שמקבלים תמיכה במשך שנה ואף שנתיים כדי לעבור את כל תהליך היצירה הנדרש להם”.

ואיך חיים עם התסכול הזה?
גרף: “אין לנו תסכול. אנחנו עובדים המון ויוצרים המון גם בארץ וגם בעולם. יש איזון בין העבודה בארץ, שהיא הבסיס שלנו, ובין זו שבחו”ל. יש הפריה הדדית ביניהן. ההופעה בחו”ל בפני קהלים שונים מוסיפה לעבודה שלנו עוד נדבכים ועוד עומק”.
ברג: “חשוב להדגיש שההיתכנות הכלכלית שלנו היא מהעובדה שאנחנו מלמדים ומעבירים סדנאות”.

נדמה שהמחול בארץ פורח, רק החודש מתקיימים בה בעת כמה וכמה פסטיבלי מחול. יש לזה קהל?
גרף: “לפעמים זה נראה מובן מאליו שבכל קיץ יש כאן פסטיבלים וכמה הופעות מחול בכל יום. זה נראה לנו אדיר. העושר, החשיפה והנפח יוצרים דברים טובים. זה נכון שיש יותר עשייה מאשר קהל אבל הדברים הולכים ומתפתחים – הקהל יודע איזה יוצרים הוא אוהב”.
ברג: “קורה כאן משהו טוב. אנחנו מדינה קטנה שיוצרת יחסית המון. אולי בגלל העובדה שישראל מצד אחד מבודדת ומצד אחר משלבת אנשים מהרבה מקומות וקורצת החוצה. גם בעולם יש תחושה שישראל היא מקום מעניין ומתפתח מבחינת המחול”.

ומה הפרויקט המשותף הבא שלכם?
גרף: “אנחנו מעלים יצירה חדשה בשותפות עם תיאטרון

Dansescenen

מדנמרק. היא עולה עכשיו בקונפהגן ובאוקטובר תוצג בארץ. מרגש אותנו מאוד שאנחנו מביאים לארץ את הרקדנים מחו”ל”.
ברג: “חזרנו עכשיו מסיבוב הופעות בעולם ואנחנו מתוכננים להופיע גם בארצות הברית ובקוריאה”.

אתם צעירים ואתם מצליחים, אז מה החלום?
גרף: “להמשיך ליצור ככה. כל עוד יש לנו את האפשרות לאזן בין היצירה לפרנסה, אני מרגיש שזה החלום”.

4 גברים, אליס, באך והצבי – יום ג’ ה-17.8, 21:00, סוזן דלל,